האם נישואים אזרחיים בישראל באמצעות נישואי יוטה יאפשרו לזוגות להימנע מהליך ארוך של אימוץ? חתונה בזום תאפשר קיצור דרך משמעותי על ידי בחירה בהליך של צו הורות פסיקתי.
ישנם זוגות רבים כיום אשר מביאים ילדים לעולם בדרך של פונדקאות או הורות משותפת. המשותף לתאים משפחתיים אלו הוא שבדרך כלל רק אחד מבני הזוג הינו ההורה הביולוגי של הילד/ה, ועל כן רק הוא זכאי יהיה להרשם כהורה של הילד במרשם האוכלוסין. לצערנו, הכנסת לא הסדירה את הסוגייה באופן רשמי בחוק ועל כן בתי המשפט נחלצו לעזרת אותם זוגות וקבעו עבורם בפסיקה את הליך צו ההורות הפסיקתי. בכל הליך בו אין הסדרה מפורשת של המחוקק ישנה דרישה לצרף את היועץ המשפטי לממשלה כצד להליך. הדבר נובע מכך שבמערכת המשפט הישראלית היועץ המשפטי לממשלה הוא המפרש הרשמי של החוק בהיעדר הוראות מפורשות. מהו צו הורות פסיקתי? צו ההורות הפסיקתי מסדיר את ההורות והרישום של ההורה, שאינו ההורה הביולוגי של הילד, במשרד הפנים, וזאת ללא הליך אימוץ ארוך ומסורבל. במילים פשוטות, הצו מתיר לבן או לבת הזוג של ההורה הביולוגי לשמש כהורה של הילדים, ולגדל אותם ביחד כמשפחה נורמטיבית - כהורים שחלים עליהם החובות והזכויות שיש לכל הורה. הנסיבות בהן ניתן לבקש צו הורות פסיקתי:
- פונדקאות חו"ל – לבקשת בן או בת הזוג של האב הביולוגי או לבקשת אחד מבני זוג כאשר שניהם בעלי הקשר גנטי ליילוד – בשל הצורך בניתוק הקשר הגנטי עם האם הפונדקאית וקביעת בלעדיות האימהות.
- תרומת זרע אנונימית – לבקשת בן או בת הזוג של האם היולדת.
מהם השלבים שכולל ההליך? על מנת להגיש את הבקשה עליכם/עליכן לעמוד במספר תנאים:
- בני הזוג תושבי ישראל.
- לשני בני הזוג מלאו 18 בעת החתימה על ההסכם עם האם הפונדקאית ולפחות לאחד מהם טרם מלאו 54.
- היעדר רישום פלילי, בדגש על עבירות שעלולות לסכן את הילד, כמו סחר בבני אדם, אלימות במשפחה, וכן תיבדק הוצאת ילדים קודמים מרשות המבקש.
- 18 חודשים לפחות בהם בני או בנות הזוג חיים בזוגיות טרם חתימת ההסכם עם האם הפונדקאית.
- חתימה על הסכם הורות, לפני הבאת הילד/ה לעולם.
- מועד הגשת הבקשה הינו בין 60 ימים טרם ללידה ועד 90 ימים לאחריה, כל בקשה שתוגש שלא בהתאם לסד הזמנים האמור תחייב תסקיר עובד סוציאלי.
בנוסף לכל אלה ישנם מסמכים שיהיה על בני/בנות הזוג להמציא על מנת להוכיח את קיומו של משק בית משותף טרם ההוריה;
- צוואות הדדיות
- רכישת בית מגורים משותף
- נישואין אזרחיים
- אישור ידועים בציבור של ביטוח לאומי
- הסכם חיים משותפים שאושר ע"י ביהמ"ש
- שם משפחה משותף
- ניהול חשבון בנק משותף
- מוטבים אחד של השני בקרנות פנסיה, קרן השתלמות
- ילדים קודמים שבענייננם ניתנו צווי אימוץ/צווי הורות פסיקתיים
- חוזה שכירות משותף ותשלום חשבונות משותפים
אין חובה לצרף את כל המסמכים באשר הם, אך ככל שיצורפו יותר מסמכים, יגדל הסיכוי לקבלת הצו. באופן כללי צו הורות פסיקתי מוגדר כ"צו מכונן" - צו שתקף ממועד מתן הצו ע"י ביהמ"ש, צו שיוצר את ההורות הלכה למעשה. על אף האמור, ביהמ"ש העליון קבע פרמטרים בהם יחול הצו באופן רטרואקטיבי מיום הלידה;
- עקרון טובת הילד - התחולה הרטרואקטיבית של צו ההורות הפסיקתי תחול כאשר יש צורך מהותי במיסוד הקשר המשפטי בין הילד לשני הוריו, ואין בתחולה הרטרואקטיבית רק משום הענקת טובות כלכליות לבני הזוג.
- ממד הזמן - ככל שפער הזמנים בין הגשת הבקשה לבין מועד הלידה הוא קצר, הנטייה תהיה להעניק לצו תחולה רטרואקטיבית ממועד הלידה.
על כן חשוב להגיש את הבקשה במועדים המוזכרים מעלה.
- היעדר זיקה הורית שלישית - המטרה היא לשלול קיומן של זיקות הוריות אחרות כלפי הילד ולהבטיח כי צו ההורות ממועד הלידה לא יוביל ליצירת “הורות משולשת” – לדוגמה במקרה של פונדקאות כשטרם נותק הקשר בין הילוד לאם הנושאת.
כיצד נישואי יוטה יכולים לסייע לנו להגיש את הבקשה? כאמור, היועץ המשפטי לממשלה הינו צד להליך. לאחר עריכת נישואי יוטה ורשימת הזוג כנשואים במשרד הפנים, ייחשב הדבר כהרחבת התא המשפחתי וחיזוקו. הסתכלות שכזו תסייע ליועמ"ש ולבאי כוחו לבחון בחיוב את הבקשה. המהירות בה ניתן להתחתן ולהוכיח את רצינות הקשר באמצעות נישואי יוטה, פותח דלת לזוגות רבים להרחיב את התא המשפחתי ללא הליכים מייאשים וארוכים.
עו"ד ולדיסלב פינקלשטיין מתמחה בארגון נישואים אזרחיים בפרקי זמן מינימליים, תוך כדי ליווי מלא גם בהליכים של קבלת צו הורות פסיקתי, פנו עוד היום לטלפון הנייד: 0544-280425 לקבלת יעוץ והכוונה מקצועיים.
